אחת התפיסות השגויות ביותר שפגשתי בעסקים, ולדעתי היא זו שמביאה לסטטיסטיקה העגומה שרק 3 מ 100 עסקים מגיעים לשנתם החמישית, (אם עברתם אותה כל הכבוד) היא שזה בסדר שעסק לא יהיה רווחי כבר בשנה הראשונה.
שזה בסדר שנשקיע מהחסכונות במשך שנה בלי למשוך משכורת, אפילו מינימלית מהעסק.
ולפעמים, יש עסקים שמושכים ככה הרבה יותר משנה אחת או שנתיים.
למה זו טעות? מכמה סיבות:
-
המוטיבציה שיש בפתיחת עסק דועכת ואז, כשלאורך זמן לא מכניסים כסף היא מתחלפת בלחץ, בפחד ואפילו חרדה. במצבים הללו אנחנו מתחילים לקבל החלטות אימפולסיביות מהישרדות שלרוב גוררות עוד ועוד הוצאות ולא מועילות לעסק כי תהליך קבלת ההחלטות היה רגשי ולא ממקום שקול של ניהול עסק.
-
ככל שהרזרבות שלנו מצטמצמות יש לנו פחות להשקיע בעסק בדברים שכן מועילים (ליווי איכותי, קמפיינים להבאת לקוחות חדשים ועוד) ואז העסק נכנס להאטה ומתחיל להתרחק יותר ויותר מהיכולת שלו להפוך לרווחי.
אז מה, לא נשקיע בעסק?
בהחלט נשקיע אך לא על חשבון רווחיות.
לפי שיטת פרופיט פירסט, אנחנו לא מחכים שנגיע ל"נקודת האיזון" שבה ההשקעה הוחזרה, אלא, מקפידים על חלוקת אחוזים מדויקת ומותאמת לעסק שלנו.
אנו מחלקים את ההכנסות שלנו,מראש, גם לכיסוי ההשקעה וגם ליצירת רווח.
אפילו אם ההכנסות קטנות עדיין, אנחנו יוצרים את העסק כרווחי מראש.
זה מאפשר לנו נשימה
שומר עלינו במוטיבציה גבוהה ובחשיבה עסקית צלולה ועניינית
ובונה את העסק נכון מההתחלה.
אז בין אם אתם עסק בתחילתו ובין אם אתם עסק ש"מתגלגל" כבר יותר מידי זמן
חשוב שתדעו:
הקורונה רק חשפה את זה שכל כך הרבה בעלי עסקים חיים מחודש לחודש,
מתנהלים ללא בטחונות אישיים ולא מושכים שכר ורווח מהעסק.
אלא משקיעים חזרה ומתגלגלים הרבה אחרי השנה הראשונה.
שימו לב;
*לא* מדובר בעסקים כושלים.
מדובר בעסקים טובים!
עם לקוחות, פעילות, מוצרים ולפעמים אפילו מחזורים יפים מאד,
שמשלמים ל-כ-ו-ל-ם
מפתחים את העסק אך לא ממוקדים ברוחיות שלו, כך שליותר מ 83% מבעלי העסקים לא נשאר מספיק בשביל למשוך לעצמם שכר נורמלי.
זה לא הכישלון שלהם!
מה שכושל זו שיטת ניהול הכספים המקובלת על כולם והעקרונות שמאחוריה
מעל 500.000 עסקים בעולם ובישראל הוכיחו גם בקורונה
ששיטת ניהול כספים שממוקדת ברווחיות של העסק משנה את התמונה לגמרי!
יוצרת מערך קבלת החלטות ש"מכריח" את העסק לייצר רווח כבר מההתחלה
בונה חוסן בעסק לאורך זמן ומגדילה את הסיכוי שלו לא רק לשרוד אלא גם לשגשג.
